לא תמיד אפשר לשנות את המציאות. אבל אפשר לשנות את הדרך שבה הגוף חווה אותה.

אני שומעת לא מעט גברים אומרים לי:

“אי אפשר לעצור את החיים.”

והם צודקים.

יש עסק.

יש עבודה.

יש משפחה.

יש אנשים שסומכים עליך.

אתה חייב להמשיך לתפקד.

אבל השאלה האמיתית היא לא כמה אתה עושה.

השאלה היא מה כל זה עושה לגוף שלך.

כי יש גברים שממשיכים להצליח, להוביל ולקבל החלטות.

אבל בפנים הגוף כבר לא נח.

המחשבות ממשיכות לרוץ גם כשהיום נגמר.

קשה באמת להירגע.

גם ברגעים של שקט, משהו בפנים עדיין דרוך.

עם הזמן זה הופך להרגל של מערכת העצבים.

להיות תמיד מוכן.

תמיד בשליטה.

תמיד עם העיניים על הדבר הבא.

במפגשים שלי אני פוגשת גברים שמבחוץ הכול נראה מצוין, אבל הגוף שלהם כבר מבקש קצב אחר.

לא לעצור את החיים.

ללמוד לחיות אותם בלי לשלם עליהם במתח תמידי.

כי כשמערכת העצבים לומדת להרגיש בטוחה יותר, גם הגוף, הראש והנשימה מתחילים לעבוד אחרת.

מתי בפעם האחרונה הרגשת שהגוף שלך באמת היה רגוע ולא רק עייף?